היי שם! אנחנו משתמשים בעוגיות לצרכי שיווק ומחקר וכדי שנוכל לספק לך את השירותים שלנו באופן המתאים ביותר. במדיניות הפרטיות שלנו אפשר ללמוד עוד על השימוש שלנו בעוגיות. בחרת להמשיך לגלוש באתר שלנו? סימן שהסכמת לשימוש שלנו בעוגיות.

שנכיר קדם?

נעים מאוד וברוכים הבאים, הגעתם לתחנה!
במקום בו יפו העתיקה פוגשת את נווה צדק, מחכה לכם תחנת הרכבת ההיסטורית של יפו.

במשך חצי מאה, מ-1892 ועד 1948, גדשו את רציפי התחנה מאות אלפי נוסעים וסחורות בדרכם מיפו לירושלים וחזרה. כיום, מארחת התחנה בעיקר את אלו שבאים כדי להישאר ולהרגיש לרגע אחד חלק מהמסע, בין אז לעכשיו.

אם אתם מחפשים בילוי עם המשפחה או אם אתם פשוט רוצים לשבור שגרה תמצאו בתחנה: מבנים היסטוריים מהמאה ה-19 לצד גלריות וחנויות שהן הכי בטרנד; פסטיבלים, מסיבות, הופעות ואירועי תרבות לכל מצברוח ולכל גיל; מסעדות, ברים ובתי קפה ואפילו חניון צמוד ומוזל.

בואו לבקר! לא נצא לדרך בלעדיכם…

התחנה היא חלק מקבוצת "אתרים" המנהלת ומפתחת את אתרי תיירות ותרבות אורבניים לאורכה של רצועת "החוף של תל אביב-יפו. מוזמנים להכיר את "אתרים"

תחנות בזמן

1857

הנדבן משה מונטיפיורי פועל במרץ לפיתוח ארץ ישראל, אבל מגלה שהמשימה אינה פשוטה ואין רכבות שיוכלו להוביל מכונות וחומרי גלם. אל ביקורו החמישי בפלשתינה מצטרף מהנדס רכבות אנגלי מנוסה, שקובע: ניתן להקים מסילת רכבת בין יפו לירושלים, אבל זו תהיה משימה יקרה להחריד. הרעיון נגנז.

1888

תנועת הצליינות בארץ הולכת ומתגברת, עוד ועוד מאמינים מגיעים בספינות לנמלים. יוסף נבון, יזם יהודי מירושלים ובעל נתינות תורכית, מזהה את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בפיתוח קו רכבת מיפו לירושלים שיוביל צליינים לעיר הקודש. הוא פונה אל הסולטן התורכי עבד אל-חמיד בבקשה לזיכיון להקמת הקו. הסולטן מעניק לנבון זיכיון לבניית מסילה צרה בין יפו לירושלים ל-71 שנה בתמורה ל-5,000 לירות תורכיות כערבון והתחייבות לסלול שני קווים נוספים. נבון – שהיה, איך לומר, נבון – מוכר את הזיכיון לחברה צרפתית תמורת מיליון פרנקים צרפתיים.

1890

ב-30 במרץ נערך טקס תחילת העבודות על תוואי המסילה נערך באזור מקווה ישראל. תחנת הרכבת "יפו" קמה ממזרח לשכונת מנשייה וכדי להניח את הקו לירושלים חופרים בגבולה הדרומי של שכונת נווה צדק מעין בקעה, בה מונחת המסילה ומעליה "גשר שלוש".

1892

ב-26 בספטמבר נערך טקס חנוכת קו המסילה מיפו במושבה הגרמנית בירושלים, בהשתתפות משלחת מכובדים מקושטא וכ-150 מוזמנים. אורכה של המסילה היה 86 ק"מ ורוחבה 100 ס"מ ואילו משך זמן הנסיעה בשנים הראשונות עמד על כ-6 שעות. נוסעי המחלקה הראשונה שנהנו מתאים מפוארים שילמו 50 גרוש ואלו שנאלצו להסתפק במחלקה השנייה שילמו 30 גרוש.

1898

אורח כבוד ברכבת הארץ-ישראלית הראשונה! בנימין זאב הרצל נוסע ברכבת מיפו כדי לפגוש את הקיסר וילהלם השני בירושלים.

1905-1902

משפחת וילנד הגרמנית שהשתייכה לקהילה הטמפלרית, מגיעה לארץ וקובעת את מקום מושבה ופרנסתה סמוך לתחנת הרכבת. אב המשפחה הוגו וילנד בונה וילה בת שתי קומות בה יתגוררו בני המשפחה לדורותיהם עד אמצע שנות ה-30 (למעט השנים 1917-1922, בהן הוגלתה המשפחה על ידי הבריטים למצרים). ליד בית המשפחה מקים הוגו וילנד את מפעל המלט הראשון בארץ ישראל.

1918-1915

אחרי פרוץ מלחמת העולם הראשונה התורכים מכריזים על המסילה כרכוש אויב ומפקיעים אותה מידי החברה הצרפתית. המסילות מפורקות ומועתקות לקו המוביל לבאר שבע. עם תום המלחמה, הבריטים כובשים את הארץ ומניחים מסילה בין לוד ליפו, לאורך רחוב בוטרוס (כיום: רזיאל) וכיכר השעון.

1922-1920

הנציב הבריטי מקים רשות מנהלתית בשם PALESTINE RAILWAYS המקבלת לידיה את האחריות על מערך הרכבות בארץ ומפצה את חברת הרכבת הצרפתית ב-565 אלף לירות שטרלינג. הבריטים משדרגים את המסילות הקיימות ופותחים את תחנת הרכבת תל-אביב (בסמוך לבית הדר).

1939-1942

כוכבה של תחנת יפו דועך בעקבות פרעות באזור. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, פלשתינה הופכת לבסיס העורף של הצבא הבריטי ובתחנה ביפו מוקמים מוסכי חירום וסדנאות רכבת לשימוש הצבא.

1948-1946

חבלה של ארגוני המחתרות גורמת להפסקת פעילות הקו שלא התחדש מאז. שטח תחנת הרכבת ומתחם וילנד עוברים לשימוש צה"ל.

2010-2000

בתחילת המאה ה-21 מעביר מינהל מקרקעי ישראל את שטח התחנה לידי עיריית תל אביב-יפו. עשר שנים לאחר מכן, בתום עבודות השימור והפיתוח במקום נפתחת התחנה לציבור הרחב כאתר בילוי ופנאי.