1857---1913 1913---1857
1913 - 1857
0083 0089 0084 0085 0810 0088
מיקום
מתחם התחנה

1857 - משה מונטיפיורי פועל במרץ לפיתוח הארץ ונתקל בקשיים להובלת מכונות וחומרי גלם. בביקורו החמישי בפלשתינה הוא מצרף מהנדס רכבות אנגלי מנוסה, על מנת לבדוק האם הרעיון לבניית מסילת ברזל מיפו לירושלים ישים. המהנדס קובע: ניתן לביצוע, אולם בהשקעה כספית אדירה.
1869 - התעוררות כלכלית מורגשת בישוב; תעלת סואץ נפתחת, בפלשתינה נסלל כביש יפו - ירושלים, בני הכת הטמפלרית מתיישבים בארץ ומביאים עימם את המודרניזציה וחברת "תומס קוק" מארגנת מסעות תיירות למצרים ולארץ הקודש. בעקבות כל אלו נשמעים קולות לבניית מסילת ברזל בארץ, אולם אלו דועכים, בגלל קושי בגיוס ההון הנדרש.
1888 - יוסף נבון, יזם יהודי מירושלים המחזיק בנתינות תורכית, מזהה את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בפיתוח קו רכבת מיפו לירושלים. לאור תנועת הצליינות המתגברת לארץ הוא פונה לסולטן התורכי עבד אל-חמיד בבקשה לזיכיון להקמת הקו. הסולטן מעניק לנבון זיכיון לבניית מסילה צרה בין יפו לירושלים ל-71 שנה. הזיכיון ניתן עם זכות מוגבלת לארבע שנים הראשונות להפעלתה, לסלול שני קווים נוספים: צפונה לשכם ודרומית מערבית לעזה. כעירבון למימוש הזיכיון שילם נבון 5,000 לירות תורכיות.
1889 - נבון פונה לחברה צרפתית שרוכשת ממנו את הזיכיון תמורת מיליון פרנקים צרפתיים. ומקימה חברת מניות למסילת הברזל יפו - ירושלים.
1890 - (30 במארס) טקס התחלת העבודות על תוואי המסילה נערך באזור מקווה ישראל. תחנת הרכבת "יפו" הוקמה ממזרח לשכונת מנשייה. לצורך הנחת הקו לירושלים נחפרת בגבולה הדרומי של שכונת נווה צדק , מעין בקעה ובה מונחת המסילה. מעליה נבנה "גשר שלוש". התחנות בירושלים ויפו תוכננו באופן זהה, למעט חומרי הבניה.
אורך המסילה 86 ק"מ ורוחבה 100 ס"מ. המסילה טיפסה לגובה של 700 מטר מעל פני הים והשיפוע המירבי עמד על 2 אחוז.
1892 (26 בספטמבר) - טקס חנוכת קו המסילה מיפו לירושלים נערך בשולי המושבה הגרמנית בירושלים, בהשתתפות משלחת מכובדים מקושטא וכ-150 מוזמנים. משך זמן הנסיעה בשנים הראשונות עמד על כ-6 שעות. נסיעה במחלקה הראשונה, בעלת התאים המיוחדים, עלתה  50 גרוש ונסיעה במחלקה שנייה עלתה 30 גרוש.
1893 - הרכבת מובילה 69,421 נוסעים ו- 10,816 טונות משא.
1895 - מרבית התיירים ועולי הרגל המגיעים לפלשתינה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 עולים לירושלים באמצעות הרכבת.
1896 - ההכנסה ברוטו לק"מ לחברת הרכבת עומדת על 5,790 פרנק ונוספת מחלקה שלישית לעניים.
1898 (28 באוקטובר) - הרצל נוסע ברכבת מיפו על מנת לפגוש את הקיסר וילהלם השני בירושלים. הקיסר וילהלם השני חוזר ברכבת מירושלים ליפו (ב-4 נובמבר) בקרונות שהוכנו במיוחד עבורו (שיחזור של הקרון מוצג במוזיאון הרכבת בחיפה).
1911 - הכנסות הרכבת עומדים על 15,963 פרנק צרפתי לק"מ. ועד תל אביב משלם להנהלת הרכבת 600 פרנק מידי שנה, עבור שומר במעבר החצייה ברחוב הרצל, שתפקידו לסגור את המעבר 10 דקות לפני הגעתה.
1913 - הרכבת מובילה 182,700 נוסעים ו-43,500 טון מיפו לירושלים. הקו פועל באופן תדיר עם שתי רכבות ליום, לשימוש נוסעים וסחורות. למרות תנאי הנסיעה הקשים, דמי הנסיעה ברכבת גבוהים משמעותית מדמי הנסיעה בדיליג'אנס ורק בעלי היכולת משתמשים בשירותיה. בקו נוסעים שמונה קטרים, 30 קרונות נוסעים ו-70 קרונות משא.

Hatachana
  • רחוב המרד פינת רחוב קויפמן